ת"ט
בית משפט השלום בכפר סבא
|
38749-04-12
13/03/2014
|
בפני השופט:
נועם רף רשם בכיר
|
| - נגד - |
התובע:
מתתיהו ברז
|
הנתבע:
רשות השידור
|
|
1. לפני בקשה לביטולה של החלטה מיום 3.2.14 (להלן: "ההחלטה") שניתנה בהיעדרו של המבקש בהתנגדות שהוגשה על ידו. בהחלטה נדחתה ההתנגדות, שופעלו הליכי ההוצל"פ ונפסקו כנגד המבקש הוצאות.
2. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין מהטעם שקיבל הזמנה לדיון ליום 1.7.14. המבקש לא קיבל לידיו כל הודעה בדבר הקדמת מועד הדיון. בבדיקת המזכירות בבימ"ש נמסר לתובע ביום 18.2.14 שלא קיים בתיק אישור מסירה של זימון לדיון ליום 3.2.14.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה כמפורט בתגובתה שהוגשה לבית המשפט.
4. בתגובה לתגובת המשיבה טוען המבקש כי כתובתו בשוהם ולא ברעננה והמשיבה שידעה על כך נמנעה מליידע את בית המשפט.
5. כאמור בהחלטה מיום 3.2.14 ובהתאם להוראות תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, הזמנה לדיון ליום 3.2.14 וביטול הדיון שנקבע ליום 1.7.14 נשלחה למבקש לכתובתו דאז ברעננה, כפי שנרשמה על ידו בהתנגדות ובבקשה לעיכוב הליכים. המבקש, שאינו מיוצג, לא יידע את בית המשפט לעניין שינוי כתובתו ועל כן הוא אינו זכאי לביטול ההחלטה משיקולי צדק.
6. ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:
"כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט.
אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו; זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה ההזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכוי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו, של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ומניעת גישה לערכאות, לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה. לעיתים יש גם לשקול במסגרת "משוואה" זו את האינטרסים המונחים על הכף. יצוין, כי הדברים יפים במיוחד למצבים בהם אי ההתייצבות היא של נתבע (או משיב בהמרצת הפתיחה), שאז מחיקת הגנתו נועלת בפניו את שערי ביהמ"ש באופן מוחלט. כשמדובר באי התייצבות תובע, יש בידי ביהמ"ש סנקציה פחות קיצונית, של מחיקת תובענתו, באופן שלא תיחסם דרכו לשוב ולהגישה. סנקציה אפשרית נוספת - פחותה בחומרתה - היא השתת הוצאות."
7. המבקש הגיש התנגדות בתיק ואיני רואה בהתנהלותו שהביאה לאי התייצבותו לדיון כמי שמתעלם מדעת מההליך השיפוטי. כמו כן, מעיון בהתנגדות סבורני שיש לקיים דיון בהתנגדות גופא.
8. בנסיבות אלו ולאור "שיקול העל" של זכות הגישה לערכאות, הנני מורה בזאת על ביטול ההחלטה מיום 3.2.14, חרף התנגדותה של המשיבה, בכפוף לתשלום הסך של 500 ש"ח, ללא קשר לתוצאות ההליך. מאחר והמבקש הפקיד סך של 500 ש"ח בתיק בימ"ש הסכום יועבר לידי המשיבה ויש לראות בסכום זה כתשלום עבור הוצאות ההליך.
ההחלטה מיום 3.2.14 תבוטל והמזכירות תקבע מועד דיון חדש ותזמן הצדדים.
כאמור בהחלטה מיום 29.4.13, הליכי ההוצל"פ יוותרו מעוכבים.
9. המזכירות תעדכן כתובתו של המבקש בהתאם לאמור בבקשתו ותשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.